עוד לפני הבכי הצורם התינוק פועה בשקט,בכי זהה ומתמשך המבקש לאמר  שהוא בודד וצריך תשומת לב,ליטוף,חיבוק.

כשהבכי הולך ומתחזק סימן הוא למצוקה,וזועק לעזרה.החיתול רטוב,אני רעב,אני עייף,קר לי

אם הבכי הוא פתאומי אזי כדאי להענות מיידית,תינוקנו במצוקה [כאב?]

ניתן לזהות בכי מתקרב על פי סימנים מוקדמים,התינוק מתפתל בחוסר נוחות,משמיע קולות נחירה ומזיז ראשו,בועט ברגליו או מקמט פניו ביבבה.כשלא תגיע התגובה הבכי יהפוך לקבוע ואם נמשיך להתעלם הצווחות בדרך.

מחקרים הוכיחו שתינוקים שהוריהם היו קשובים לבכיים,הפכו לילדים ולבוגרים בטוחים יותר.

הוכח שתינוקים אשרהוריהם מיהרו למשמע הבכי,להרים אותם מהמיטה וצרכיהם טופלו באופן מידי,הפכו לילדים פחות תלותיים ומלאי בטחון לעומת ילדים שהוריהם השתעו בתגובתם.הפכו למפונקים ופחות הגיבו אליהם כשהזדקקו לכך,כמו כן הילדים היו צמודים יותר להורים.

מה עוד נוכל לעשות ?

על כך פעם הבאה. להתראות…